.

צמחוני? אני??

כשהייתי בן שבע בערך, אולי שמונה, החלטתי שאני לא אוכל יותר בשר.
לא ידעתי מה זה "הומאני", אז זו לא יכולה להיות הסיבה, וזה גם לא היה כי לא אהבתי את הטעם של הבשר (וואלה את אלה אני עד היום לא מבין). אם אני זוכר נכון, והתיאוריה גם נשמעת לי די הגיונית, פשוט לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות – "אתה חייב לאכול בשר..אתה צריך לאכול בשר..תסיים את העוף…אם לא תאכל את השניצל.."
בשלב האיומים כבר איבדתי את זה- ”די! צרחתי, "לא רוצה!" או מה שנקרא, "אתם לאאא מחליטים עליי".
אחרי עוד קצת בכי, צעקות, טריקת דלתות ורקיעות ברגליים הבנתי שהפעם הטרור לא ינצח.
ומאחר הוריי בשום פנים ואופן לא הסכימו למשא ומתן בסוגיית ליבה זו (ועשו זאת מאהבה בלבד) החלטתי לפעול בדרכים קצת יותר דיפלומטיות ולהוציא לפועל את מרד הילדות הראשון (והדי אחרון) שלי- החלטתי להיות צמחוני!
אני לא באמת זוכר מאיפה שמעתי או ידעתי על המושג הזה, צמחונות, אבל אני כן זוכר היטב שהבנתי שעליתי פה על תירוץ מעולה וקביל בהרבה מסתם "לא" או "לא בא לי". וצדקתי. זה עבד.
האידאולוגיה החדשה של המורד בן השבע שכנראה לא ידע בכלל לאיית את המילה אידיאולוגיה התקבלה (גם אם לא בשמחה) ויותר לא נאלצתי לאכול בשר. בקיצור – ניסיתי לתפוס טרמפ, ועצרו לי :)
אבל הטרמפ הזה נגמר מהר מהצפוי. אחרי בערך שבוע, האף שלי, ש"פעם ב" היה מדמם (חילופי עונות,יובש וכאלה), לא הפסיק לנזול והתפרץ בערך שלוש פעמים ביום בעוצמות של מפלי האיגוואסו בצד הברזילאי.
מעבר לזה אני מניח שהמחייבות שלי לנושא בתור ילד בן שבע שכאמור מרד רק לשם המרד לא החזיקה שוקו ובהיעדר מוטיבציה אמיתית – חזרתי לאכול בשר, ומעולם לא ראיתי סיבה להפסיק.

ידעתי והיבנתי כמובן כל החיים, כפי שגם אתם בוודאי מבינים ויודעים, שבעלי חיים ככל הנראה מתו כחלק (אינטגרלי..) מתהליך הכנת הקציצות שלי. אבל לא ראיתי בעובדה הזו בעייה.מבחינתי לאכול בשר היה  מעשה טבעי, הגיוני, נדרש אפילו ונורמלי לחלוטין מפני ש-
 שרשרת המזון…החזק שורד..בני האדם נועדו לאכול בשר ועשו זאת תמיד עוד מימי האדם הקדמון…
הגוף שלנו 
צריך בשר ולא יסתדר ללא…וכו'….
אבל אם אני חושב על זה ומשחזר, אף פעם לא באמת הקדשתי שום מחשבה אמיתית לנושא ולמה שאני אעשה את זה?? שום דבר, שום גורם משמעותי יותר או פחות, לא היה שם כדי לעורר, כדי לערער, את התפיסה שלי. ברור שנתקלתי בצמחוניים פה ושם ושפעילים למען הצמחונות היו קיימים תמיד. אבל המסר לא עבר ולא חילחל, לא אליי ולא לעוד הרבה אנשים. עובדה שאני מייחס בעיקר לחוסר תשומת לב, אם במודע או לא (הדחקה?) ולהלך הרוח הסביבתי. לדעתי בסופו של דבר כולנו (רובנו) מושפעים מאוד מהסביבה, מהנורמות, מהטרנדים והנושאים שעל "סדר היום"  ואגב לא צריך להיות חובב קונספירציות גדול (כמוני) כדי להבין למה בכלי התקשורת, שהמודל הכלכלי שלהם מושתת ברובו על פרסום, נמנעו מלתת במה משמעותית לנושא (תעשיות הבשר והחלב מוציאות יםםםם כסף על פרסום בכל שנה).
התקשורת, אם אתם יודעים או לא, אם אתם מסכימים או לא, מכתיבה בסופו של דבר את סדר היום.

אבל אז הגיע האינטרנט, ואיתו הרשתות החברתיות. הנושא של הפצת מסרים הפך לקל ואפקטיבי מאי פעם, ובום! הטרנד החם ביותר (או המהפכה הגדולה.זמן יגיד) של המאה ה21 יצא לדרך-
הרצאות ויראליות (בינינו, לא באמת ההרצאה הכי טובה ששמעתי בחיים..), פוסטים, תגובות, סרטונים מאירי עיניים (והופכי קיבה), תמונות בלי סוף, הצל נגד רותם סלע, הסטייק נגד החסה. ועוד ועוד..
הצמחונות/טבעונות הפכה לנושא כל כך מדובר שהיא גלשה הרבה מעבר לרשתות החברתיות והגיעה אפילו עד למעוז הפריים טיים הישראלי, לב ליבה של מדורת השבט – האח הגדול!
וכן גם אני "נתפסתי ". כי ברגע שאתה נחשף לעובדות, חושב קצת ומבין את המשמעויות, זה קשה עד בלתי אפשרי להתעלם. וזה לפני התועלות הבריאותיות שבדבר.

עכשיו, אני רחוק מלהגדיר את עצמי טבעוני, מקסימום צמחוני* מתחיל לבינתיים. ושלא תבינו לא נכון, אני עדיין מאוד אוהב בשר, זה ט-עים! טעים מאוד. מדי פעם אני מנסה להבין מחדש, או להזכיר לעצמי אם תרצו, למה אני בעצם מונע מעצמי את המאכלים שאני כל כך אוהב..?

לא תמיד אני מצליח בקלות, אבל אם לנסות לנסח את זה בפשט- אני לא מעוניין להיות חלק (ולמעשה לתמוך) בהתהליך האכזרי הלא מוסרי הזה ובתעשיית הבשר/חלב רודפת הבצע כפי שהיא מתנהלת כיום. חשוב לי להבהיר (לעצמי?) שבאופן אישי אני לא חושב שיש פסול בעצם אכילת בשר/מוצרי חלב באופן עקרוני, אבל באבולוצייה של ה"דבר זה" ואיך שהוא מתנהל כיום  כשחברות הבשר הבינו פשוט שאם הם מרוויחים אלף דולר על פרה אחת (לדוגמה) כל שעליהם לעשות הוא לגדל אלף פרות ולהרוויח מיליון דולר, וכך הם אכן עושים, זה פשוט נהיה מה שזה נהיה. וזה מגעיל. וזה רע.

וגם, אני מרגיש קצת "מרומה" על כל השנים האלה של הטעייה ואפילו אומר שטיפת מוח בנושא הזה של צריכת בשר וחלב. לא מרומה, כמו "פראייר" שפשוט האמין לכל מה שאמרו לו ("העולם", ולא חלילה כמובן הוריי שיבדלו לחיים ארוכים). יכול להיות מאוד שכמו הילד הקטן ההוא בן ה-7 שלא אהב שאומרים לו מה לאכול, גם זה סוג של מרד. מרד בנורמות ובתרבות העדר. מרד בלאכול את הזבל שמאכילים אותנו, תרתי משמע, מהיום שאנחנו נולדים. אני מקווה שהפעם אצליח להחזיק יותר משבוע.

 

אני ממליץ לכם בחום, אם אתם אמיצים מספיק להציץ מעבר לאיזור הנוחות שלכם (עוד לא לצעוד מעבר, רק להציץ) ולקרוא את הדיון המרתק הזה בפייסבוק שניהל בן דודי (החכם והאהוב),עומר כהן, עם חבר בנושא. זה דיון שלי באופן אישי עזר להבין ולהשלים עם התהליך ושאני חוזר אליו בכל פעם שאני מעוניין להיזכר למה בחרתי לעשות את מה שאני עושה (מנסה לעשות..). אבל זה רק אם אתם אמיצים..

*פה דה רקורד- אני כן אוכל דגים ומאכלי ים (כשלב מעבר, אני מקווה). לא אוכל מוצרי חלב למעט פיצה וקינוח פה ושם.פסדר מה אתם רוצים?! גם את יהוד לא בנו ביום אחד :)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s