.

פתאום זה שיר געגועים או שנדמה לי

הקטע הזה שמצורף פה, הוא כנראה הקטע הכי לא מוסיקלי שתשמעו בחיים..
( אתם מוזמנים ללחוץ PLAY ולהמשיך לקרוא)

הוא לא בקצב (חוץ מהגיטרה,רוב הזמן), הוא לא ב(שום)טון, אפילו המילים שאנחנו שרים בו הם לא תמיד המילים הנכונות.
אבל לי באופן אישי ,וזה קורה כל פעם מחדש, הקטע הזה ושאר הקטעים הלא מוסיקלים שהוקלטו איתו לפני כבר לא מעט שנים (2002), עושים לי יותר מכל שיר אחר או כל קטע מוסיקלי שקיים בעולם!
זה מצחיק אותי, זה מרגש אותי, זה אשכרה מצמרר אותי (באדוני,צמרמורת) וזה גורם לי לשיר (אם אפשר לקרוא לדבר הזה שאני עושה לשיר) בקול רם. וזה לא משנה איפה אני נמצא באותו רגע.
הרגע הזה, בדרך כלל, קורה כשאני נמצא רחוק מהבית ומהארץ. וככה יצא שבין השאר כבר יצא לי ל"שיר" שלמה ארצי באוטובס בדרום אמריקה, על סירה באוסטרליה או סתם ברחוב בניו-יורק.

ואז, כשהקטע נגמר (כלומר אחרי שאני מבטל את השופל ומיד שומע גם את כל שאר הקטעים שבאים איתו) אני מודה שאני מרגיש קצת "כואב".
אני מרגיש קצת כואב מהצביטה הזו של הגעגוע הביתה-שזו ווחאד צביטה.
ומרגיש קצת כואב מהצביטה של הגעגוע לפעם-שזו צביטה כואבת לא פחות (בעיקר ביום כזה).
ומרגיש קצת כואב כי מרוב ההתלהבות והשירה בקול רם (ובד"כ אני גם קצת שתוי כשכל זה קורה) אני לא שם לב ונכנס במישהו/משהו/שניהם :/
אבל בעיקר ומעבר להכל אני מרגיש ,וזו גם ההרגשה שנשארת איתי אחרי שהשירים נגמרים והמכה עוברת- פאקינג בר מזל!! (מה שאתם קוראים בפייסבוק blessed)
פאקינג בר מזל שיש לי כאלה חברים נדירים.פאקינג בר מזל שהחברים שלי הם כאלה אנשים טובים,מעניינים,תומכים,מפרגנים ועוד ועוד..ועוד! באמת אחד אחד נ-ד-י-ר-י-ם.
אלה ש"שרים" פה בהקלטה הם הגרעין הקשה (וזה כולל את זה שהקלטנו בשבילו, ועוד כמה אחים יקרים שהצטרפו ל"גרעין" בהמשך) ואת רובם אני מכיר עוד לפני שאני הכרתי את עצמי. אבל הם רק חלק מהאנשים המדהימים, שאני כל כך אוהב ושיצא לי לפגוש לאורך השנים ושזכיתי לקרוא להם חברים  (הפוסט מנוסח בלשון זכר אבל כולל גם אתכן כפרה עלייכן :* )  בניו-יורק האנשים האלה הם התחליף שלי למשפחה,לא פחות, לא הייתי שורד פה בלעדיהם.

אז לנקוב עכשיו בשמות, להקדיש, לתייג וזה..זה יהיה באלאגן (אני נמנע גם מפאת כבודם של שאר ה"זמרים" בקטע, לא מתאים להביך אותם ככה) אבל אם אתם קוראים את זה עכשיו-אני בטוח שאתם יודעים שאני מתכוון אליכם.
ואם הגעתם עד לכאן וקראתם עד לפה, אין מה לומר, אתם חברים כמו שאומרים, על מלא!!
אז תודה רבה לכולכם על כל האיחולים והברכות, אני אוהב אתכם מאוד מאוד. ומתגעגע ים!! לכל מי שמעבר לים.
שתהיה לכם (ולי, ולכולם בכלל) אחלה שנה!

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “פתאום זה שיר געגועים או שנדמה לי

  1. אשכרה שיר מרגש.
    איך תמיד שלמה ארצי מרגש תמיד, בעיקר פה בחו"ל. מין קטע כזה.
    געגוע תוקף אותך out of the blew ובעיקר ברגעים מכוננים (יומולדת). היה כיף…
    לשנה מהממת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s