.

סטארט(ר)אפ

"יזמות היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קייםמוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים" (מתוך ויקיפדיה).
הנה סיפור קצר על יזמות ויזם קצת שונים-

דייב בירד, גדל וחונך כ"ילד טוב פילדלפיה". כראוי לבן של אמא יהודייה, הוא עבר את כל התחנות הידועות מראש של בית ספר קולג' ועבודה טובה, בדרך להיות אמריקאי בורגני טיפוסי קלאסי. רק שאיפשהו במהלך הדרך (לא הרבה במהלכה, הוא בסה"כ בן 28) משהו "השתבש". דייב הבין שהחיים של תשע עד חמש ב"אמריקה התאגידית", הם לא החיים שהוא רוצה. הוא הרגיש שהוא חייב לנסות משהו אחר והחליט לנסות להגשים את חלום ילדותו להפוך לבדרן (באנגלית, כמו כל דבר, זה נשמע יותר טוב, או יותר נכון – Entertainer).
הוא לא באמת ידע עוד מה למה ואיך הוא יעשה זאת, אבל התשוקה לנסות להגשים את החלום הזה בערה בו.
כחובב מוסיקת ראפ הוא החליט לנסות לכתוב כמה שירים קומיים באותו סגנון. לאחד השירים הוא גם הפיק קליפ-  Ex Boyfriend. רצה הגורל והקליפ, שהוא הראשון שדייב למעשה הוציא אי פעם, "הלך ויראלי"-  מיליון צפיות בעשרים וארבע שעות. דייב הבין שאולי יש פה משהו שהוא מעבר לקוריוז ושבהחלט שווה לבדוק זאת.

image

מה שהתחיל כניסוי/שעשוע הפך מהר מאוד לפרוייקט המרכזי בחייו של דייב. הוא התפטר מהעבודה שלו בסוכנות פרסום , והחליט להקדיש את כל זמנו (וכספו..) לטיפוח המיזם שלו (קריירת ראפ מקצועית בכל מובן ועניין). בת'כלס- הוא הקים סטארטאפ.
בניתוח קר (שמנתק לרגע חלומות אומנות ותשוקה מהסיפור), מה שדייב למעשה הבין זה שלמוצר שהוא מציע, גם אם הוא לא לגמרי מוכן לשימוש, יש ביקוש גדול. ולכן שווה להשקיע זמן ומשאבים בשיפור המוצר. המוצר הזה ,אם לנסות לדייק – הוא מוזיקת ראפ איכותית אך גם מצחיקה וחכמה.
שלא כמו 95% מתעשיית הראפ האמריקאית, השירים של דייב לא מדברים על כנופיות,נשקים,סמים וזונות אלא על מצבים יום יומיים כמו דייטים כושלים עם בחורות, מצבים מביכים עם ההורים, אכזבות כאלה ואחרות וכמובן על המסע שלו בפיתוח הקריירה כראפר, או אם תרצו חוויותו כיזם בדרך לכבוש תעשייה.

וזה מחזיר אותנו להגדרה של יזמות-  תחום פעילות חדש בעסק קיים. דייב (שבשלב זה של הפוסט אני כבר מרגיש צורך לכנות אותו בשם הבמה שלו- Little Dicky) ידע והבין שהוא נכנס לשוק תחרותי ביותר עם היצע ומגוון גדול של שחקנים בכל הרמות. אבל הוא גם ידע והבין שכל השוק הזה מפספס ובענק את הקהל יעד שלו, ומיקד את המיזם שלו לשם בהתאם (כאמור אני מנתק שיקולים אומנותיים…).

שנתיים של השקעה אינטנסבית בפיתוח המוצר- כלומר כתיבה, הפקה, צילומים של קליפים ועוד. הכל בצורה עצמאית לחלוטין, כלכלית ובכלל, הניבו לדיקי בסיס מעריצים מכובד שעזר לו לממן (באמצעות קמפיין קיק סטאטר– 113,000$) את האלבום הראשון הרשמי והמצליח מאוד שלו. בתוך זמן קצר מאוד מהשקתו האלבום כיכב בראש רשימת אלבומי הראפ של מגזין בילבורד! רחוק מאוד מאקזיט- אבל אחלה נתונים להראות למשקיעים..

את מלוא הרוח היזמית של דיקי, אפשר לראות ולהבין בקליפ האחרון שלו – Save Dat Money.
בהקדמה של הקליפ הוא מסביר איך הוא רצה ליצור את קליפ הראפ (להלן המוצר) האֶפּי ביותר שנוצר אי פעם, בתקציב אפסי לחלוטין.
דרישה למוצר איכותי, היעדר תקציב? נראה לי שאתם מבינים לאן זה הולך…
ה"מאחורי הקלעים" של הקליפ (במסגרת הקליפ, ובסרטון קצר שיצא בנפרד בהמשך) נותנים הצצה לעיקשות של דיקי בהשגת המטרה ולמכירה החכמה שהוא עושה על ידי הבטחה של תשואות עתידיות על בסיס הצלחת הקליפ (חסות בקליפ ויראלי עתיר סלבס וצפיות).
התשוקה שהוא מפגין ב"מכירה" הנובעת מהאמונה הגדולה שלו בתוצר סופי איכותי ומצליח, כמו גם כל הדרך שהוא עשה עד כה, היא בעיני השראה לכל יזם בכל תחום שהוא.

הפוסט בהשראת המאמר – Why Every Entrepreneur Should Study Lil' Dicky

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s